קלינגמן ואייזן (1990) מדגישים כי תוכנית התערבות חינוכית היא פעולה ממוקדת, שיטתית ומתוכננת, לפתרון בעיה או לקידום תהליכים אישיים- התפתחותיים, לרוב ,במסגרת קבוצתית, הכוללת מספר דרישות יסוד:

  1. האינטראקציה היא חד צדדית המשתתפים מסכימים כי אדם אחד מוגדר כמסייע והאחרים כנועצים.
  2. היחסים הנוצרים הם פורמאליים- הם מתקיימים במקום מוגדר, המאפשר חופש מהפרעה, ובזמן מוקצב המאפשר ליועץ התייחסות לנועץ ללא התחייבות או תפקיד כלפי אחרים במסגרת זמן זה.
  3. משך היחסים הוא מוגבל- הם אמורים להסתיים כאשר מושגות מטרות הייעוץ.
  4. הפעילות תכוון אל כלל הפרטים במערכת ותיגע בהם באופן ישיר או עקיף, זאת על מנת לקדם את היכולת של הקהילה כולה להתמודד בצורה יעילה ואחראית עם בעיות של החברים בה.
  5. הפעילות תהיה בעיקרה בעלת אופי תמיכתי מונע, כלומר, תגביר את יכולות הפרט , הידע וההבנה להתמודד באופן יעיל עם קשיים, בעיות ומשברים בחייו.
  6. הצוות המוסדי חינוכי ייטול חלק בתוכנית , זאת על מנת שלא יהיה רק גורם מטפל אחד אלא בשעת צורך יעמדו מספר אנשי מפתח לרשותו של כל תלמיד לסיוע ותמיכה וכן תורחב מידת המומחיות והמקצועיות של השותפים לעשייה החינוכית- חברתית.

כללי יסוד אלו נגזרים מתפיסה לפיה תוכנית התערבות היא "תוכנית כללית , או סך כל הפעילויות והשירותים המזומנים על ידי בית הספר (או על ידי מוסדות וארגונים אחרים) , המיועדים בעיקרם לסייע לפרט לתכנן ולממש תוכניות הולמות, לסייע לו להגיע להסתגלות מספקת בכל התחומים של חיי היום יום שלו". (קלינגמן ואייזן, 1990).

תוכניות ההתערבות בביה"ס הן רבות ומגוונות . החל בנושאים הקשורים בבחירת קריירה עתידית ותעסוקה , חינוך לאורח חיים בריא, חינוך לחיי משפחה, פיתוח מיומנויות (לדוגמא : התמודדות עם חרדת מבחנים ושיפור הישגים) וכלה בתוכניות מניעה בנושאים ספציפיים (כגון עישון, אלכוהול, סמים ואלימות).  

התערבויות ייעוציות  מדגישות לרוב גישה מניעתית , כלומר , התערבות בשלבים מוקדמים מאוד של התפתחות בעיה פסיכולוגית או מניעתה בכלל, אך  קיימים שלושה מישורים של התערבות ייעוצית  :

  1. מניעה ראשונית: היא התערבות הנעשית לפני הופעת ההפרעה בתפקוד התקין או בטרם גרמו השינוי או הניגוד לתופעות רגשיות חמורות. התערבות זו מכוונת, לרוב, לאוכלוסייה כללית, למשל לכלל תלמידי בית הספר, ובאה לתקוף גורמי קושי פוטנציאלים ולהקנות לאוכלוסיה כלים ומיומנויות התמודדות שיאפשרו לה שליטה טובה יותר במצב.
  2. מניעה שניונית: היא התערבות הנעשית בשלבים מוקדמים של התפתחות הקושי ומכוונת לפעולה ישירה עם הפרט או עם הקבוצה הקטנה על מנת לפתור או להקל במהירות מצב בעייתי חריף שנתגלה ובכל למנוע החמרה שתקשה על הטיפול במועד מאוחר יותר. בשלב זה נעשה שימוש בכלים ודרכים לאיתור, זיהוי ואבחון מוקדמים.
  3. מניעה שלישונית: התערבות הנעשית על מנת להקל על בעיה ומכוונת לפרט בשלבי חזרתו לתפקוד תקין ומסייעת לו להשתלב בקהילתו באופן הטוב ביותר תוך שימוש באמצעים שיקומיים.  

החומר התיאורטי לקוח מתוך: קלינגמן א. , אייזן ר. , ייעוץ פסיכולוגי עקרונות, גישות ושיטות התערבות, הוצאת רמות תל- אביב, 1990.

 

 
   
   
  מי אנחנו?   מהי התערבות חינוכית?  איך מאתרים צרכים להתערבות?
  מטרות התפתחותיות בגיל ההתבגרות התערבויות מקדמות התערבויות מונעות
התערבות במצבי משבר   טיפול משפחתי התערבות לצוותים חינוכיים