שאלה שנשאלת היא: האם ניתן לטפל במי שאותר כאוטיסט?
מקובל היום כי הסיבה לאוטיזם היא אורגנית. בעקבות הנחה זו, הופיעה הטענה כי אוטיזם אינו ניתן לריפוי.
אוטה פרית' וחבריה, הם בין המדענים המצדדים בגישה דטרמיניסטית הטוענת " פעם אוטיסט תמיד אוטיסט ". פרית' וחבריה מסכימים כי לאוטיסטים פגם קוגניטיבי הנובע מלקות עצבית, ולכן, לדעת פרית', האוטיסט יישאר כל ימיו נכה בעל פגם יסודי בקומוניקציה, הבנת הזולת והבנת המציאות.
למרות זאת, אנשי שטח רבים, שאין להטיל ספק במהימנותם, קובעים בפסקנות כי אוטיזם הינו תופעה הניתנת לריפוי. לדוגמא, בירנרד רימלנד ( מחלוצי הטיפול באוטיזם ומייסד האגודה האמריקנית לאוטיזם ) מציין כי לא מעט הורים לילדים שאובחנו בעבר כאוטיסטים, מבקשים ממנו למחוק את ילדם מרשימת התכתובת שלו, כיוון שילדם פסק להיות אוטיסט. רימלנד מדגיש כי ילדים שנחשבו בעבר אוטיסטים, סיימו את ביה"ס התיכון והתחתנו והם מתפקדים כמבוגרים נורמאלים לכל דבר .

אין טיפול סטנדרטי או מקובל לאוטיזם. ישנן שיטות וגישות רבות, כאשר לכל שיטה יתרונות וחסרונות שונים.
כל ילד הלוקה באוטיזם שונה מאוד מזולתו באופי הלקות ובמידת חומרתה, לכן לא יכולה להיות שיטה אחת המתאימה לכולם. בטיפול באוטיזם חשוב לזכור כי כל התערבות מחייבת התחלת טיפול בגיל צעיר, טיפול אנטינסיבי המשלב יחסים הדדיים בין המטפל והמטופל ושיתוף פעולה של משפחת הילד.

קיימות מספר שיטות טיפול באוטיזם על פי שתי גישות עיקריות:
1) שיטות טיפול לפי גישה פסיכוגנית: גישה זו מניחה כי אוטיזם הנה בעיה רגשית, הטמונה בסביבתו של הילד.  הילד תקין מבחינת כישוריו הבסיסיים, והסיבה ל"רצונו" להתנתק נובעת מסביבתו הנתפסת כדוחה ע"י הילד.  על פי גישה זו, כאשר יתוקן הקשר בין הילד ובין סביבתו, יוכל הילד "לצאת מן האוטיזם" ולהיות ילד רגיל לכל דבר.

2) שיטות טיפול לפי גישה נוירולוגית: גישה זו מניחה כי האוטיזם הינה בעיה ביולוגית, הטמונה בילד עצמו.  לילד בעיות הקשורות במערכת העצבים המרכזית או בבעיה ביוכימית, הגורמת למורכבות של ליקויים בתחומי התפתחותו השונים, ואלה מקשים עליו ליצור ולפתיח את הכישורים והמיומנויות הנדרשים למערכת יחסים תקינה עם סביבתו.