קושי ביצירת קשרים חברתיים  

1) ליקויים בכישורים חברתיים:

הילד האוטיסט אינו יוצר קשר רגיל עם מבוגרים ועם בני גילו.  לעיתים זהו חסר בולט בתגובות לזולת (מיעוט או היעדר תגובות והתייחסות לפניות אליו, לנוכחות בקרבתו, לקריאות בשמו והיעדר חיקוי לזולת) ובפניות לזולת מיוזמתו.  לעיתים הפניות והתגובות קיימות, אך הן בעלות אופי שונה מהרגיל, כמו רתיעה ממגע ומקרבה, גם כלפי אמו.

ליקויים בדיבור או חוסר דיבור

2) ליקויים בתחום השפה ובמיומנויות תקשורת:

ליקויים בדיבור עד כדי חוסר מוחלט בדיבור או שימוש בלתי תקשורתי ביכולת מילולית.
במקרה וקיים דיבור נפוצים דפוסי דיבור חריגים:
א) אקולליה (Ecolalic Speech):  הכוונה לדיבור חזרתי.  הילד האוטיסט חוזר, לעיתים מספר חזרות רב ורצוף, על מלל שלא בהקשר המתאים, מתוך רפרטואר שנשמע זה עתה, או בעבר, בסביבתו.
ב) היפוך גופים (Pronoun Reversal): הכוונה היא לקריאה לעצמו בגוף שני או שלישי ואי למידה של כינויי גוף ושייכות כגון: אני, אתה, שלי ושלך.

בהיעדר דיבור ישנו חסר בולט בתחומי שפה חלופית.  לא קיימת שפה חלופית תקינה כמו סימני ידיים ומחוות גוף.

תגובות חריגות לשינויים בסביבה

3) תגובות חריגות לסביבה ולשינויים בה:

ישנה רתיעה קיצונית מסביבות מסוימות.  יש היצמדות לדפוס התייחסות, התנהגות וסביבה מוכרים (כמו מיקומם של חפצים, סדר ביצוע של פעולות).  גם התקשורת לסביבה או לחפצים, נושאת אופי חריג, ונפוצים הרגלים של איסוף חפצים או החזקת חפץ מסוים לאורך תקופה ארוכה, ללא נכונות להיפרד.

בעיות תחושתיות בחושים השונים

4) בעיות סנסו מוטוריות ותחושתיות בחושים השונים:

כללית, ניתן לתאר את הילד האוטיסט כמי שמחפש גירוי יתר, או נרתע מגירויים, או אינו מגיב באחד או יותר מן החושים:
א) חיפוש אחרי גירוי יתר:
ילדים המאופיינים בגירוי יתר עסוקים בגירוי עצמי, כמו הסתכלות ממושכת לגירוי ויזואלי מיוחד.  גירוי עצמי אחר הוא התנועעות סטריאוטיפית ובלתי פוסקת (בתנועה סיבובית, בתנודות או קפיצות של הגוף או איבריו).
אפיונים שכיחים הם: גירוי העור על ידי חפצים וחיפוש מגע חזק ולוחץ.  אכילה, הכנסה לפה או טעימה באופן אובססיבי של חומרים ומזונות שונים.
ב) רתיעה מגירויים:
ישנם ילדים אוטיסטים המאופיינים ע"י התנהגות עם מטרה הפוכה, כלומר, אטימת החוש מפני גירוי עודף או הירתעות, בריחה והימנעות מגירוי: אטימת אוזניים ועיניים באמצעות הידיים לנוכח גירויים ספציפיים, כמו רעש מכשירים; רתיעה והימנעות ממגע עם סוג גירוי מסוים, כמו בד מסוים; רתיעה מתנועות מסוימות כמו קפיצה או נדנדה.
ג) מיעוט או היעדר תגובה:
ישנם ילדים אוטיסטים שמאפיין אותם מיעוט או היעדר תגובה, למשל: חוסר תגובה לגירויים קוליים וקושי לאתר מקור קולי; קושי כללי באבחנה של גירויים חזותיים כמו אבחנה בין רקע לדמות; חוסר התייחסות לכאב ולגירויי מגע שונים.

5) פיגור בהתפתחות מוטורית:

לחלק מן הילדים האוטיסטים אין כל בעיה בהתפתחות מוטורית, אך חלק נמצאים בפיגור התפתחותי במוטוריקה גסה ו/או עדינה.  לחלקם יש "הליכת אצבעות" אופיינית, כמו כן, נפוצים קשיים במיומנויות מוטוריות תפיסתיות.

התפרצויות צחוק ובכי ללא סיבה הנראית לעין

6) בעיות התנהגות:

נפוצים אצל ילדים אוטיסטים דפוסי התנהגות כמו התקפי זעם, אלימות והתנגדות.  לעיתים התפרצויות אלו, שמופיעות ללא סיבה גלויה או מול בעיה פעוטה, הן בלתי ניתנות או קשות להרגעה, ולעיתים נפסקות מיד.

7) פגיעה עצמית:

פגיעה עצמית היא אחת התופעות הנפוצות בין הילדים האוטיסטים.
התסמינים הבולטים הם: נשיכה עצמית, בעיקר בידיים והטחת ראש בחפצים קשים.  ישנן גם משיכות ותלישות שיער, שריטת פנים ועור והכאה עצמית.
 

* התמונות הנ"ל נלקחו מאתר אלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים

| דף הבית | סוגי אוטיזם | מאפיינים | גורמים לאוטיזם | אבחון | טיפול | קישורים לאתרים | פורומים | מרכזי תמיכה | קריאה נוספת | ביבליוגרפיה  | מי אנחנו |